העימות של שלמה עם אביתר הכהן מהווה רגע מכריע בביסוס המלוכה ובטיפול בשאריות המרד של אדניהו. שלמה מבין כי בקשתו האחרונה של אדניהו לשאת את אבישג השונמית לא נהגתה על ידו בלבד, אלא היא חלק מקשר פוליטי מתמשך שמאחוריו עומדים יועציו, ובהם אביתר [ביאור שטיינזלץ]. כל עוד שלמה הבליג על מעשיו של אדניהו, הוא נמנע מלהעניש את אנשי עצתו, אך משהתחדשה המזימה, החליט לטפל גם בהם [אברבנאל].
שלמה מצווה עליו עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ, ובכך למעשה מדיח אותו ממשרת הכהן הגדול ומגרש אותו מחצר המלכות [אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי ענתות הייתה עיר כוהנים ומקום מגוריו של אביתר. מבחינה לשונית, יש המפרשים את הצירוף כציווי ללכת אל העיר ענתות [רד"ק, אברבנאל], ויש המסבירים כי הכוונה היא "איש ענתות, לך אל עירך" [רד"ק]. באשר למונח שָׂדֶיךָ, מאחר שלכוהנים לא הייתה נחלת שדות חקלאיים, הכוונה היא לשטחים הפתוחים שיועדו למרעה עבור צאנם [אברבנאל], או פשוט לאחוזתו הפרטית בעיר [רלב"ג].
שלמה מבהיר לאביתר כִּי אִשׁ מָוֶת אָתָּה. הפרשנים מסכימים כי אביתר נחשב למורד במלכות שחייב מיתה כדין. מרידתו התבטאה בכך שחבר לאדניהו וניסה להמליכו עוד בחיי דוד וללא ידיעתו, אף שידע כי דוד מייעד את המלוכה לשלמה [רש"י, רד"ק]. יתרה מזאת, מעורבותו העכשווית בבקשת אבישג הוכיחה כי הוא עדיין מחזיק במרדו ומוסיף לייעץ נגד המלך [מצודת דוד, אברבנאל].
למרות אשמתו, שלמה מכריז וּבַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֲמִיתֶךָ. הבחירה במילים אלו מדגישה שגם היום, למרות שעדיין ניכרת בו רוח המרד, הוא יינצל ממוות [מצודת דוד]. מניע נוסף להימנעות מהוצאתו להורג של הכהן הגדול היה הרצון שלא לחזור על חטאו הקשה של שאול המלך, שטבח בכוהני ה' בעיר נוב [אברבנאל].
חייו של אביתר ניצלים בזכות חסד נעוריו ונאמנותו לדוד. הסיבה הראשונה היא כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן ה'. הפרשנים מסכימים כי הדבר התרחש כאשר דוד נאלץ לברוח מפני בנו אבשלום, ואביתר נשא עמו את ארון הברית עד שדוד הורה לו להשיבו לירושלים.
הסיבה השנייה היא וְכִי הִתְעַנִּיתָ, מילה המבטאת סבל, צער ועינוי [מצודת ציון]. אביתר היה שותף מלא לתלאותיו של דוד, לרעב ולעייפות בדרכים [רש"י, רד"ק]. באשר לתקופת הסבל המשותף, יש המייחסים זאת לזמן הבריחה מאבשלום [רש"י], ויש המצביעים על ימי הרדיפה של שאול אחר דוד [מצודת דוד]. מנגד, יש המשלבים בין התקופות ומציינים כי מאז ששאול הרג את כוהני נוב, אביתר לא מש מדוד, סבל עמו בכל צרותיו, שאל עבורו באורים ותומים, ואף ביקש להצטרף אליו בבריחה מאבשלום [רלב"ג, אברבנאל]. זווית ייחודית מציעה כי שלמה חס על אביתר משום שדוד עצמו היה הסיבה העקיפה להריגת משפחתו של אביתר בנוב, ולכן ביום הזה לא ראוי שביתו של דוד יפגע בו שוב [חומת אנך].