קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שתנצחו במשחק או שתקבלו תפקיד חשוב, ובסוף מישהו אחר נבחר? אולי הרגשתם שמגיע לכם לפחות פרס תנחומים קטן? זה בדיוק מה שאדוניהו מנסה לעשות כשהוא מגיע לדבר עם בת שבע, אמא של שלמה המלך. אדוניהו מדבר אליה בערמומיות ואומר לה כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, כלומר, הוא מזכיר לה שבהתחלה המלכות הייתה אמורה להיות שלו, כי הוא הבן הגדול והעם רצה אותו. אבל אז הוא מוסיף שהמלכות וַתִּסֹּב, היא הסתובבה, סרה ממנו ועברה לשלמה. אדוניהו מנסה להראות לבת שבע שהוא משלים עם המצב. הוא אפילו אומר על המלכות של שלמה כִּי מֵה' הָיְתָה לּוֹ, כלומר, הוא מבין שה' הוא זה שבחר בשלמה למלך, ולכן הוא לא מתכוון למרוד נגד החלטה של ה'.
כל ההקדמה הזו נועדה כדי להכין את השטח לבקשה מיוחדת: הוא רוצה להתחתן עם אבישג, אישה שהייתה שייכת לבית המלוכה של דוד. בדרך כלל, יש חוק ברור שכל מה שקשור למלך הקודם שייך אך ורק למלך החדש. אבל אדוניהו מנסה לשכנע את בת שבע: בגלל שהוא כמעט היה מלך, מגיע לו לפחות הפיצוי הקטן הזה. הוא גם רומז ששלמה נבחר על ידי ה', ולכן המעמד שלו כל כך חזק ובטוח שהוא לא צריך לפחד או להקפיד על כללי הכבוד הנוקשים של מלכים רגילים. אבל האמת היא שאדוניהו לא היה תמים בכלל. למרות המילים היפות שלו, המטרה האמיתית והסודית שלו הייתה להשתמש בחתונה הזו כשלב ראשון כדי לנסות לקחת את המלוכה בחזרה. בת שבע, ששמעה את דבריו הנעימים, לא שמה לב למלכודת הסודית שהוא הכין.