תארו לעצמכם שאתם מעבירים תפקיד חשוב מאוד למישהו אחר, וצריכים לתת לו עצות אחרונות ולספר לו ממי כדאי להיזהר. זה בדיוק מה שקורה כאן. דוד המלך עומד להעביר את המלוכה לבנו שלמה, וחשוב לו שהשלטון החדש יהיה צודק והוגן. לכן, הוא מזהיר את שלמה מפני יואב בן צרויה, שהיה שר הצבא. יואב היה אדם חזק מאוד, אבל הוא פעל בדרכי עורמה ותחבולות.
דוד אומר לשלמה וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ, כלומר, אתה כבר מכיר היטב את המעשים של יואב ואין צורך שאפרט לך הכל מהתחלה. דוד ממשיך ומזכיר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי. איך יואב פגע בדוד? יואב פגע באנשים שדוד המלך הבטיח להם הגנה ונתן להם את חסותו. ברגע שיואב פעל נגדם, זה נחשב כאילו הוא פגע בשמו הטוב של המלך דוד עצמו והביא עליו בושה.
המעשה החמור ביותר של יואב מתואר במילים אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל. הוא פגע בשני שרי צבא חשובים, אבנר ועמשא. הבעיה הגדולה הייתה שעל יואב נאמר וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם. בזמן מלחמה יש חוקים ברורים של הגנה עצמית, אבל יואב הביא את המלחמה אל תוך ימי השלום, ופגע באנשים שכבר עשו שלום עם דוד ולא היו מוכנים לקרב.
איך הוא הצליח לעשות זאת? בעזרת תרגיל מתוחכם וערמומי שמתואר במילים וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. יואב השתמש בבגדים שלו כדי להטעות. הוא סידר את חרבו כך שתיפול מהחגורה שלו בכוונה. כשהוא התכופף כאילו כדי לסדר את הנעל, השר השני חשב שיואב סתם מרים את החרב שנפלה לו ולא שמר על עצמו. ברגע הזה של חוסר תשומת לב, יואב ניצל את ההזדמנות והכה אותו. דוד מספר זאת לשלמה כדי שיבין עד כמה יואב מסוכן ויידע כיצד לנהוג בו כדי לשמור על הצדק בממלכה.