קרה לכם פעם שקיבלתם כלל מאוד ברור, קו שאסור לכם לחצות בשום אופן? זה בדיוק מה ששלמה המלך עושה לשמעי בן גרא. שלמה קובע לו תנאי חד משמעי: מותר לו לגור בירושלים, אבל אסור לו לצאת ממנה. ירושלים היא עיר גדולה ונוחה, ושלמה לא שולח אותו למקום רחוק וקשה. הסיבה האמיתית ששלמה מעביר אותו לשם היא כדי להרחיק אותו מהחברים שלו ומהסביבה המוכרת שלו. שלמה רוצה למנוע משמעי להסתובב בארץ ולשכנע אנשים למרוד בשלטון. בנוסף, המהלך הזה מראה לכולם ששלמה לא מוכן לוותר לאנשים שעשו דברים רעים, ומנקה את המלכות מהחטא הישן של שמעי שמרד בעבר בדוד המלך.
שלמה מזהיר את שמעי שאם הוא יחצה אֶת נַחַל קִדְרוֹן, שהוא הנחל שנמצא ממש ביציאה המרכזית מירושלים, הוא יפר את פקודת המלך. שלמה אומר לו יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת. המילים האלו חוזרות על עצמן פעמיים כדי לרמוז לשמעי על משהו עמוק: החטא הישן שלו נגד דוד הוא זה שבסוף יגרור אותו להיכשל שוב ולעבור גם על הכלל החדש, כי עבירה גוררת עבירה. העונש על הפרת פקודת המלך הוא חמור מאוד, ושמעי יאבד את חייו אם יצא מהעיר. לבסוף, שלמה מבהיר לו: דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ. כלומר, האחריות תהיה אך ורק עליך. קיבלת אזהרה מראש וידעת בדיוק מה הכללים, ולכן אם לא תיזהר, לא תוכל להאשים אף אחד מלבד את עצמך.