מלכים א, פרק ב׳, פסוק ל״ז

שלמה המלך מציב לשמעי בן גרא תנאי ברור של מעצר בית בירושלים, במטרה לנתק אותו מסביבתו המקורית ולמנוע ממנו להסית את העם נגד השלטון. מעבר לבידוד החברתי, הענישה נועדה להטיל פחד על העם ולנקות את כס המלכות מעוון המרידה הישן של שמעי בדוד, שכן מרידה במלך פוגעת ביציבות ומשולה למרידה בשכינה. האזהרה מבהירה כי חציית אֶת נַחַל קִדְרוֹן, ששימש כדרך היציאה המרכזית מן העיר, תהווה הפרה של צו המלך שדינה מוות. ההדגשה יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת רומזת שעוונו הישן של שמעי הוא שיגרור אותו להיכשל גם בציווי הנוכחי, ולכן מובהר לו כי דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ, כלומר האחריות המלאה למותך תוטל אך ורק עליך משום שהוזהרת מראש.