מלכים א, פרק ב׳, פסוק י״ח

בת שבע מסכימה לבקשתו של אדוניהו מתוך טוב לב, ומתגייסת לעזור לבן צרתה שניסה בעבר למרוד בבנה. היא משיבה לו טוב, מילה המבטאת קבלה והסכמה פשוטה או מחשבה תמימה כי מדובר ברעיון הגון, ומבטיחה אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ, כלומר מתחייבת לדבר בעבורו אל המלך. בניגוד לאדוניהו, שידע כי בקשתו היא צעד פוליטי בעייתי שעלול להתפרש כתביעה מחדש של המלוכה, בת שבע אינה חשה בסכנה ורואה בכך בקשה קטנה בלבד. למרות תמימותה, נראה כי היא חזרה באוזני שלמה על דברי ההקדמה הפוליטיים של אדוניהו במלואם, שכן המלך מגיב אליהם בהמשך בחריפות.