וְעַתָּה, עם תחילת מלכותך המאפשרת לך לשפוט ולאחר שהוסרה ההגנה ההשגחתית מאת ה' מעל שמעי, אַל תְּנַקֵּהוּ ממעשיו ואל תפטור אותו מעונש. אף שדוד נשבע שלא להורגו, שבועה זו חייבה רק אותו באופן אישי, ועליך לנצל את שכלך כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה כדי למצוא עילה חוקית וחדשה להריגתו, או מנגד להעמידו במבחן נאמנות שבו ייכשל אם יחטא שוב. דוד מזהיר שלא לחמול על שמעי או להדר את פניו בגלל זקנתו, אלא להוריד אֶת שֵׂיבָתוֹ למוות משונה בְּדָם שְׁאוֹל, כך שיישפך דמו בחרב והוא לא ימות מוות טבעי על מיטתו.
מלכים א, פרק ב׳, פסוק ט׳
וְעַתָּה֙ אַל־תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה וְיָֽדַעְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂה־לּ֔וֹ וְהוֹרַדְתָּ֧ אֶת־שֵׂיבָת֛וֹ בְּדָ֖ם שְׁאֽוֹל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.