במעמד גזר הדין מסביר שלמה לשמעי כי העילה המשפטית להריגתו היא אמנם יציאתו מירושלים, אך השורש האמיתי לעונשו הוא פגיעתו בעבר בדוד המלך. שלמה נמנע מלחזור במפורש על הקללות המבישות, ולכן מסתפק ברמיזה למעשיו המזידים באומרו אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר יָדַע לְבָבְךָ, ביטוי המדגיש גם שמחשבותיו הרעות היו חמורות אף יותר ממילותיו. לבסוף הוא מכריז וְהֵשִׁיב ה' אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ, כלומר ה' מחזיר כעת את העונש על ראשך. ההשגחה האלוהית היא שגרמה לשמעי לפעול בסכלות ולהפר את שבועתו, כדי ליצור הצדקה פומבית וחוקית להוצאתו להורג, ובכך לגבות את החוב על פשעיו הראשונים.
מלכים א, פרק ב׳, פסוק מ״ד
וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל־שִׁמְעִ֗י אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ אֵ֣ת כׇּל־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָדַע֙ לְבָ֣בְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ לְדָוִ֣ד אָבִ֑י וְהֵשִׁ֧יב יְהֹוָ֛ה אֶת־רָעָתְךָ֖ בְּרֹאשֶֽׁךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.