תארו לעצמכם שמישהו מבקש מכם טובה קטנה, אבל מיד אתם מבינים שמאחורי הבקשה הזו מסתתרת תוכנית גדולה ומסוכנת. זה בדיוק מה שקורה לשלמה המלך. כשאמו באה לבקש ממנו לתת לאחיו אדוניהו את אבישג השונמית, שלמה מגיב בחומרה. הוא מבין מיד שזו בכלל לא בקשה תמימה. באותם ימים, אם מישהו היה לוקח אישה שהייתה קשורה למלך הקודם, זה היה סמל ברור לכך שהוא מנסה לקחת לעצמו את המלוכה ולמרוד. שלמה קולט שאדוניהו מחפש תירוץ כדי להשתלט על הכיסא שלו.
לכן, שלמה עונה לאמו בצחוק עוקצני ואומר: וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג... וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה. כלומר, אם הוא כבר מבקש את אבישג, למה שלא תבקשי עבורו את המלוכה כולה? שלמה מזכיר את הטענה של אדוניהו, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, ומסביר שאדוניהו חושב שהמלוכה מגיעה לו רק בגלל שהוא האח הבכור.
שלמה גם חושף שהוא יודע שאדוניהו לא פועל לבד, ומזכיר את השותפים שלו למזימה: וְלוֹ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה. שלמה מבין שאביתר הכהן ויואב שר הצבא הם אלו שנתנו לאדוניהו את העצה הזו. לשלושתם יש משהו משותף: בעבר הם היו אנשים בעלי כוח, תפקידים והשפעה, ועכשיו הם מנסים לנצל את ההזדמנות כדי לחזור לשלוט. שלמה מבהיר שכולם שותפים למרד נגד המלכות, ולכן אי אפשר לוותר להם ויש להעניש אותם בחומרה על מעשיהם.