יצא לכם פעם לחשוב למה מלך חזק לא יכול פשוט לקחת כל מה שמתחשק לו? בתורה יש חוקים ברורים גם למלכים. מלך ישראל לא יכול סתם לגזול שדה או רכוש מאדם אחר, כי אסור לו להרגיש שהוא חשוב יותר משאר העם. לכן, כל עוד נבות היה בחיים ולא חטא, אחאב לא היה רשאי לקחת את הכרם שלו בכוח.
אבל עכשיו, אחרי שהתוכנית של איזבל הצליחה ונבות נענש ומת, היא פונה לאחאב ומבשרת לו שהדרך פנויה. היא אומרת לו רֵשׁ, כלומר קח בעלות על הכרם, אותו כרם שנבות מֵאֵן, שזה אומר לא רצה וסירב, לתת לך קודם לכן.
איך פתאום מותר לאחאב לרשת את הכרם? כאן מתגלה התחכום של איזבל. היא דאגה שעדי השקר יגידו שנבות קילל גם את ה׳ וגם את המלך. לפי הדין, אם אדם מורד במלך, הרכוש שלו עובר ישירות למלך. אם נבות היה מואשם רק בפגיעה בכבוד ה׳, הכרם היה עובר ליורשים הרגילים שלו. כדי להזכיר לאחאב את הזכות הזו, איזבל מדגישה ואומרת כִּי מֵת, כדי להבהיר שהוא לא מת מוות טבעי, אלא נענש על ידי המלכות, ולכן הכרם שייך עכשיו לאחאב.