במפעלי הבנייה האדירים של תקופת שלמה נוצרה הבחנה ברורה, ובני ישראל לא שועבדו לעבודת כפיים פיזית במעמד של עָבֶד, גם כאשר גויסו למשמרות של כריתת עצים. במקום זאת הם יועדו לתפקידי הנהגה ופיקוח על הפועלים ושימשו בתור עֲבָדָיו, כלומר משרתיו האישיים של המלך, וכן בתור שָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו, שהם יועציו הנכבדים ומפקדי צבאו. בנוסף הם תפקדו בתור אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה ומפקדי הרכב והפרשים, בין אם כצבא קבע הערוך ליום פקודה למרות השלום הכללי, ובין אם ככוח מיומן שפעל במערכות צבאיות נקודתיות.
מלכים א, פרק ט׳, פסוק כ״ב
וּמִבְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־נָתַ֥ן שְׁלֹמֹ֖ה עָ֑בֶד כִּי־הֵ֞ם אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַֽעֲבָדָיו֙ וְשָׂרָ֣יו וְשָׁלִישָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.