בניסיון לאתר את האשם במחנה, שאול מחלק את הנוכחים ומעמיד את עצמו ואת בנו לְעֵבֶר אחד, כלומר לצד אחד, ואת העם כולו לצד השני. חלוקה זו נועדה לעריכת גורל באמצעות קלפים נפרדים, כדי לברר אם האשמה מונחת בקרב העם או בהנהגה. ייתכן ששאול בחר בחלוקה חריגה זו כדי להפגין שוויון מוחלט בפני המשפט, או משום שכבר ידע בסתר שיונתן חטא וקיווה שהעם יתערב ויציל אותו ממוות. העם, שככל הנראה שיער את תוצאת הגורל, לא גילה התלהבות אך נאלץ לקבל את הכרעת המלך והשיב בהשלמה: הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.
שמואל א, פרק י״ד, פסוק מ׳
וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.