החלטתו של שאול לגזור צום על הלוחמים כדי למנוע עיכובים במרדף, השיגה בפועל תוצאה הפוכה שפגעה בישועת העם. יונתן מבקר את הצעד וטוען כי עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ, כלומר גרם לבלבול ולמבוכה בקרב הלוחמים בדומה למים עכורים שאיבדו את צלילותם. להוכחת דבריו הוא מצביע על עצמו ואומר רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי, שכן לאחר שסבל מחולשה קיצונית, טעימה של מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה הספיקה כדי להאיר את עיניו ולחדש את כוחותיו. מכאן הוא מסיק שאילו הלוחמים היו אוכלים, כוחם היה מתחדש והישגיהם בקרב היו יעילים וגדולים בהרבה.
שמואל א, פרק י״ד, פסוק כ״ט
וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.