הכתוב מפרט את הדמויות המרכזיות בחצרו של שאול המלך, החל ממשפחתו הקרובה ועד להנהגה הצבאית. ציון אֵשֶׁת שָׁאוּל, אחינועם, מגיע מיד לאחר פירוט שמות ילדיו, כדי ללמד שכל הילדים שהוזכרו קודם לכן נולדו לאותה אם. עובדה זו עשויה להסביר מדוע בנו איש בושת לא נכלל ברשימת הבנים, שכן ייתכן שהיה בן לאישה אחרת [אברבנאל].
לאחר מכן מוזכר אֲבִינֵר, שר הצבא הנאמן [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מקדים את שמו של אבנר לשם אביו נר, כדי להדגיש את מעלתו הגבוהה ואת תפקידו הבכיר [רלב"ג].
באשר לסיום הפסוק, הפרשנים מסכימים כי המילים דּוֹד שָׁאוּל מתייחסות לנר, כלומר נר היה דודו של שאול ואחיו של קיש אבי שאול. קיש ונר היו שניהם בניו של אביאל, שזכה אף הוא לכינוי "נר" מכיוון שנהג להדליק נרות עבור הרבים במבואות חשוכים [רש"י].