וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־י֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּד־ל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּ֩אמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּת׃ {ס}
שאול פונה אל בנו ודורש ממנו הַגִּידָה לִּי מֶה עָשִׂיתָה – דרישה להתוודות ולחשוף מהו העוון שחטא בו. יונתן מודה מיד באכילת הדבש וחותם במילים הִנְנִי אָמוּת.
הפרשנים מסכימים כי הצהרה זו מבטאת את נכונותו המלאה למות ולקבל את הדין ללא כל תרעומת. בתגובה זו מתגלית צדקתו הגדולה של יונתן [מלבי"ם]: אף על פי שמוקדם יותר היו לו טענות והצדקות למעשהו, ברגע שראה כי הגורל עלה עליו והצביע עליו כחוטא, הוא נמנע מלהתנצל או לתרץ את עצמו, והשלים לחלוטין עם גזר הדין.
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיוהתחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.
