האם קרה לכם פעם שהייתם כל כך עייפים ורעבים, ואז ביס קטן ממשהו מתוק החזיר לכם מיד את כל הכוחות? זה בדיוק מה שקרה ליונתן. כשיונתן מגלה ששאול המלך, אבא שלו, ציווה על כל החיילים לצום ולא לאכול בזמן המלחמה, הוא חושב שזו טעות גדולה. יונתן אומר עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ. המילה עכר מזכירה מים עכורים, כלומר מים מלוכלכים שאיבדו את הצלילות שלהם. יונתן מתכוון שההחלטה של שאול רק גרמה לבלבול ולחולשה אצל הלוחמים. שאול אומנם רצה שהחיילים לא יבזבזו זמן על אוכל וימשיכו לרדוף אחרי האויב בלי לעצור, אבל יונתן מסביר שהתוצאה הייתה הפוכה לגמרי ורק פגעה בהם. כדי להוכיח את זה, יונתן מראה מה קרה לו עצמו ואומר רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי. המילה אֹרוּ באה מהמילה אור. יונתן מסביר שהוא היה חלש מאוד ורעב בגלל הצום, אבל ברגע שהוא טעם מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה, זה הספיק כדי לחדש את הכוחות שלו ולהאיר את עיניו. המסקנה שלו היא שאם הלוחמים היו אוכלים, הכוח שלהם היה מתחדש והם היו מצליחים הרבה יותר במלחמה.
שמואל א, פרק י״ד, פסוק כ״ט
וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.