העם המורעב ממהר לאכול משלל הקרב, והם חֹטִאים לה' בכך שאינם שוחטים כראוי ואוכלים את הבשר בעוד הדם בלוע בתוכו. בתגובה זועק שאול בְּגַדְתֶּם, כלומר פשעתם, קריאה המכוונת כלפי העם שחטא או כלפי המודיעים שהשתהו בדיווח. כדי לעצור את המכשול הוא פוקד גֹּלּוּ, כלומר גלגלו אליי הַיּוֹם, באופן מיידי או בטרם תרד החשיכה, אֶבֶן גְּדוֹלָה. אבן זו נועדה לשמש כמזבח שעליו יזרקו את הדם כהלכה, וכן כמוקד מרכזי שיאפשר לשאול לפקח אישית על השחיטה ולוודא את מיצוי הדם.
שמואל א, פרק י״ד, פסוק ל״ג
וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַיהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּלּוּ־אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.