כדי לחשוף מדוע ה' מסתיר את פניו, שאול מבקש ממנו הָבָה תָמִים, כלומר תן גורל ברור שיוכוון בהשגחה או תשובה מהאורים והתומים, כדי לגלות את החוטא גם אם פעל בתמימות. שאול מפריד את עצמו ואת בנו משאר העם משום שהבחין קודם כי אבן שבט בנימין בחושן החשיכה, והסיק שהאשמה ממוקדת בהם אישית. בגורל וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל, כאשר השימוש בפועל בלשון יחיד רומז שרק יונתן נלכד באשמה האמיתית. בסיום התהליך וְהָעָם יָצָאוּ נקיים וזכאים לחלוטין. העובדה שפתק הזכאות יצא עבור העם תחילה והותיר את שאול ויונתן אחרונים ללא פתק מפורש נגדם, מלמדת שהמעשה שבוצע היה שגגה בלבד.
שמואל א, פרק י״ד, פסוק מ״א
וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.