שמואל מסרב לבקשת שאול ומכריז לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ, שכן אינו יכול ללוות מלך שהודח על ידי ה' ולהסתכן בשותפות לעוונו. התנצלותו של שאול כי שמר את הצאן לקורבנות נדחית, משום שהדבר נראה כלקיחת שלל, ופגם כזה של מראית עין שומט את זכותו ההיסטורית של שבטו למלוכה מלכתחילה. בשל כך חורץ הנביא את הדין וקובע וַיִּמְאָסְךָ ה' מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. ההדגשה כי שאול נפסל ממלוכה דווקא עַל יִשְׂרָאֵל באה בתגובה לכך שנכנע ללחץ הציבורי, שכן מנהיג השואב את כוחו מה' אינו רשאי לפחד מבני אדם.
שמואל א, פרק ט״ו, פסוק כ״ו
וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהֹוָ֔ה מִֽהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.