ה' מודיע לשמואל על חרטתו על המלכת שאול, שכן המלוכה נועדה מלכתחילה לדוד ושלטונו היה זמני. גזר הדין נחרץ דווקא לאחר הניצחון על עמלק בשל שתי עבירות: שאול שב מאחרי ה' בחטאו הקודם בגלגל, וכעת את דברי ה' לא הקים כשהעם פנה לביזה במקום להשלים את הציווי. בתגובה לכך שמואל כועס וכואב על אובדן המלך שאהב ומשח במו ידיו, וזועק אל ה' כל הלילה מתוך הבנה שהחזרה על החטא חסמה כל סיכוי לתיקון. מאחר שה' הסתיר ממנו את פרטי העבירה, זעקתו נועדה גם לברר את המעשה המדויק שביצע המלך. בבוקר משכים שמואל להתעמת עם שאול בכרמל, שם הוא מטיח בו שציות לה' חשוב מהבאת קורבנות וסירוב לו שקול לעבודה זרה.
שמואל א, פרק ט״ו, פסוק י׳
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.