שאול מתפרץ לדברי שמואל וקוטע אותו כדי להצדיק את עצמו ולהסיר מעליו את האחריות למעשה. באומרו וַיִּקַּח הָעָם, הוא טוען כי לא לקח מאומה בעצמו והאשמה מוטלת על העם. עם זאת, הוא מצדיק אותם ומסביר כי מניעם לא היה בצע כסף, אלא כוונה טובה להשתמש בבהמות כדי לִזְבֹּחַ לַה', מתוך מחשבה שעיקר משימת ההשמדה כבר הושלמה. את לקיחת רֵאשִׁית הַחֵרֶם הוא מתאר כבחירת מיטב השלל והבהמות המובחרות ביותר עבור הקורבן, או לחלופין כפעולה מהירה שבה העם לקח את הבהמות בתחילה, בטרם יחול עליהן איסור ההנאה, כדי לייעדן מראש לשם שמיים.
שמואל א, פרק ט״ו, פסוק כ״א
וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.