שאול יוצא לקראת הנביא כדי לחלוק לו כבוד, וזהו פשר הכתוב וַיָּבֹא שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל. הוא מקדם את פניו בקריאה בָּרוּךְ אַתָּה לַה', שיכולה להתפרש כברכת שלום שגרתית או כהוקרה לנביא שבזכותו התקיים הציווי. מתוך אמונה שלמה שלא חטא, שאול מכריז הֲקִימֹתִי אֶת דְּבַר ה', כלומר נלחמתי בעמלק וניצחתי. שאול סבר בתום לב שקיים את הפקודה במלואה, שכן לשיטתו הציווי להכות את העם לא כלל את המלך כאישיות נפרדת. בנוסף, הוא הבין שהחרמת הצאן והבקר יכולה להתבצע גם באמצעות הקדשתם לזבח לה', ולכן היה בטוח שפעל כראוי.
שמואל א, פרק ט״ו, פסוק י״ג
וַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה הֲקִימֹ֖תִי אֶת־דְּבַ֥ר יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.