חשבתם פעם לאן הולך אדם שחייב להסתתר במהירות? במצב כזה, הכי טבעי לחפש את המקום הבטוח ביותר ואת האדם שהכי סומכים עליו. דוד נמצא בדיוק במצב הזה. הוא בורח משאול שמנסה לפגוע בו, ומחליט לפנות אל שמואל הנביא. למה דווקא אליו? כי שמואל הוא זה שמשח אותו למלך, ודוד יודע שאצלו הוא ימצא עצה טובה, נחמה והדרכה מה'. המילים בָּרַח וַיִּמָּלֵט מראות לנו שעכשיו דוד לא סתם נס מפני הסכנה, אלא ממש מגיע למקום מבטחים וניצל לגמרי.
כשדוד מגיע, נאמר וַיַּגֶּד לוֹ את כל מה שקרה. שמואל מקשיב בשתיקה, והשתיקה הזו היא בעצם הבטחה: מכיוון שה' בחר בך, התוכניות של שאול ייכשלו. למרות שדוד נמצא במנוסה, הוא מראה את הגדולה הרוחנית שלו ויושב ללמוד עם שמואל בהתמדה עצומה. אחר כך נאמר וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל. הכתוב מקדים את שמו של דוד לשמו של שמואל כדי לחלוק כבוד למלכותו של דוד. הם הולכים יחד ויושבים בְּנָיוֹת. המקום הזה היה אזור שקט ומיוחד ליד העיר רמה, מעין בית מדרש שבו חיו ולמדו נביאים יחד עם שמואל כדי לבקש את דבר ה'.