קרה לכם פעם שהתאפקתם לא להחזיר למישהו שהציק לכם, וקיוויתם שמישהו יראה את המעשה הטוב שלכם? דוד נמצא במצב דומה. אחרי שהוא בוחר שוב לא לפגוע בשאול המלך, הוא מסביר שכל אדם מקבל מה' שכר על המעשים הטובים שלו ועל אֱמֻנָתוֹ, כלומר על הנאמנות שלו.
דוד מזכיר לשאול שה' מסר אותו אליו, אבל הוא משתמש במילה בְּיָד במקום להגיד "בידי". למה הוא מקצר את המילה? כי דוד רוצה לדבר בעדינות ובכבוד. הוא לא רוצה להשוויץ או להגיד בצורה מפורשת שהמלך היה ממש נתון בידיים שלו. דוד מסכם ואומר וְלֹא אָבִיתִי, שמשמעותו היא פשוט לא רציתי לפגוע בך. כך דוד מלמד אותנו שגם כשאנחנו צודקים ויכולים לנצח, חשוב להישאר עדינים, נאמנים ומכבדים.