רצף הבשורות הקשות מגיע אל עלי הכהן ומכה בו בזו אחר זו, כשהשליח מתאר את השתלשלות האסונות במלחמה.
האדם המביא את הידיעות מכונה בפסוק המבשר. רוב הפרשנים מסכימים כי המונח מתייחס לכל אדם המביא חדשות, בין אם הן טובות ובין אם הן רעות [רד"ק, מצודת ציון]. עם זאת, יש המדייקים כי בדרך כלל המילה משמשת לתיאור בשורה טובה. הסיבה שהשליח נקרא כך כאן היא משום שהוא ידע את הדברים בבירור ממראה עיניו והיה מוכן להגיד את פרטי האירוע במדויק. השליח הניח בטעות שעלי כבר שמע את השמועה הכללית על התבוסה, ולכן לא חס על רגשותיו ופירט את רצף האסונות כסדרם ובאופן ישיר. אולם, עבור עלי הייתה זו שמועה פתאומית לחלוטין [מלבי"ם].
השליח פותח בתיאור ההפסד במלחמה באומרו כי נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים. מיד לאחר מכן הוא מוסיף כי וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם. אין הכוונה כאן למחלה, אלא למכה צבאית קשה מלווה בחללים רבים, שכן הפלשתים רדפו אחרי בני ישראל והכו בהם מכה ניצחת [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מכאן עובר השליח לאסון האישי של עלי ומבשר לו: וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס, ולבסוף הוא חותם באסון הלאומי והרוחני הנורא מכולם: וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים שמים לב לשימוש במילה נִלְקָחָה בלשון נקבה, בעוד שבפסוקים קודמים הארון מוזכר בלשון זכר ("נלקח"). יש המסבירים כי ארון הברית פשוט מוזכר במקרא לעיתים בלשון זכר ולעיתים בלשון נקבה [רד"ק]. פירוש אחר מציע כי השימוש הפתאומי בלשון נקבה רומז לחולשה, ומבטא את העובדה שהארון "חש את הדין כנקבה" בעת הילקחו בשבי [מנחת שי].