שמואל א, פרק ד׳, פסוק י״ז

המבשר, אדם המדווח בבירור על אירועים שראה במו עיניו, מנחית על עלי רצף בשורות קשות באופן ישיר מכיוון שהניח בטעות שעלי כבר שמע על התבוסה. תחילה הוא מדווח כי נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים, ומיד מוסיף כי וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם, כלומר מכה צבאית קשה של חללים רבים ולא מחלה. מכאן הוא עובר לאסונו האישי של עלי ומבשר לו וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס. לבסוף הוא חותם באסון הלאומי והרוחני הגדול מכולם, כשהוא מודיע כי וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה. הפועל מופיע כאן בלשון נקבה, בין אם משום שארון הברית מוזכר במקרא בשני המינים, ובין אם כדי לרמוז על חולשה בעת הנפילה בשבי.