ישעיהו, פרק י״ג, פסוק י״ח

מה לדעתכם גורם לחיילים לעצור באמצע מלחמה? בדרך כלל, צבא שכובש עיר מפסיק להילחם כי החיילים רוצים לאסוף לעצמם אוצרות, או שפתאום הם רואים אנשים חלשים ומרגישים כלפיהם חמלה. אבל הצבא של מדי ופרס, שבא לכבוש את בבל, היה שונה. החיילים האלה לא חיפשו כסף, ולא היה בלב שלהם שום מקום לרחמים. הם השתמשו בכלי הנשק שלהם, וּקְשָׁתוֹת, כדי לירות חצים ולפגוע באנשים הצעירים, שנקראים נְעָרִים. הפעולה הזו של הפגיעה בעזרת החצים נקראת תְּרַטַּשְׁנָה. הצבא הזה לא עצר אפילו כשפגש את התושבים הקטנים ביותר. הם פגעו בתינוקות רכים שנקראים וּפְרִי בֶטֶן, וגם בילדים שנקראים בָּנִים. בדרך כלל, כשרואים תינוק קטן וחסר אונים, הלב מתמלא ברחמים, אבל החיילים האלה לֹא יְרַחֵמוּ עליהם. לגבי הילדים הגדולים יותר, לפעמים צבאות משאירים אותם בחיים כדי להרוויח מהם כסף. הפעולה של שמירה על משהו שיש בו תועלת נקראת לחוס. אבל מכיוון שהצבא של מדי לא התעניין בכסף וזהב, לֹא תָחוּס עֵינָם גם על הילדים האלה, ושום דבר לא עצר אותם.