החורבן המתקרב מאת ה' מותיר את האדם בחוסר אונים מוחלט, ללא יכולת פיזית או נפשית להתמודד עם הסכנה. הפרשנים מסכימים כי הפחד והשיתוק המתוארים כאן מכוונים לאנשי בבל. המילים עַל כֵּן מצביעות על הסיבה לתגובה זו, ומקשרות את הפחד לגזירה האלוהית: מכיוון שהצרה באה מאת ה', אין לבבלים שום תחבולה שיוכלו להינצל בעזרתה [רד"ק], והאימה הפתאומית נופלת עליהם עם התקרבות האויב ויום ה' [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
בעקבות פחד זה, כָּל יָדַיִם תִּרְפֶּינָה. משמעות המילה תרפינה היא חולשה ורפיון [מצודת ציון]. מתוך עוצמת האימה [מצודת דוד], ידיהם של הבבלים יהיו חלשות מכדי להילחם באויב [רד"ק] והם כלל לא יצליחו לאגור כוח כדי להכין את צורכי המלחמה [מלבי"ם].
השיתוק אינו מסתכם בחולשה פיזית אלא פוגע גם בחוסן הנפשי, ולכן וְכָל לְבַב אֱנוֹשׁ יִמָּס. מכיוון שהגבורה והאומץ שוכנים בלב, כאשר הלב נמס מן הפחד הפתאומי, האדם מאבד את כל גבורתו הפנימית ואינו מוצא בעצמו כוח לעמוד מול האסון [רד"ק, מלבי"ם].