יצא לכם פעם לחשוב על ארמון עצום ומפואר, מלא באנשים, במוזיקה ובשמחה, שפתאום ננטש והופך למקום עזוב לגמרי? זה בדיוק מה שעתיד לקרות לאימפריה הגדולה של בבל. במקום קולות של חגיגות, יישמעו שם קולות של חיות בר. המילה וְעָנָה פירושה שהחיות ירימו את קולן וייללו. החיות האלו הן האִיִּים והתַנִּים, שהם סוגים של חיות מדבר ותנים, והן יזעקו ויסתובבו בתוך הֵיכְלֵי עֹנֶג, שהם האולמות הגדולים והיפים שבהם אנשים נהגו לשמוח ולבלות בעבר.
החיות יגורו בְּאַלְמְנוֹתָיו. המילה הזו מזכירה מאוד את המילה "ארמונותיו", וזה לא במקרה. האותיות התחלפו בכוונה כדי ללמד אותנו שהארמונות המפוארים יישארו נטושים, עזובים ובודדים, ממש כמו אלמנות.
כל זה יקרה מהר מאוד. המילים וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וכן וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ חוזרות על אותו רעיון פעמיים כדי להבטיח לנו שזה בוודאות יקרה בקרוב. ואכן, בבל שלטה מעט מאוד זמן, רק כשבעים שנה. היא איבדה את הכוח שלה גם בגלל שהיא עשתה רע לעם ישראל, וגם כי ה' רצה לפנות מקום לממלכה חדשה, שתאפשר לעם ישראל לחזור לארצו ולבנות מחדש את בית המקדש.