רדיפת העם אחר תרבויות זרות ועושר מביאה עליו הידרדרות מוסרית ושפלות עמוקה, ולחלופין מדובר בנבואה לעתיד שבה האנושות כולה תתפכח מגאוותה ותיכנע מתוך אימה מול ה'. הנמכה וכפיפה זו יקיפו את החברה כולה, ולכן נאמר כי וַיִּשַּׁח פשוט העם המכונה אָדָם, וכן וַיִּשְׁפַּל המכובד והעשיר הנקרא אִישׁ. לאור חטאים אלו, הנביא פונה אל ה' בקביעה או בתפילה וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם, כלומר מבקש שה' לא ימחל לעוונם ללא עונש. הבנה אחרת שוללת את עניין הסליחה, ומפרשת את המילה תִּשָּׂא כחוסר יכולת להתרומם, כך שהעם יהיה כה שפל עד שאיש לא יוכל לשאת ולהרים את ראשו.
ישעיהו, פרק ב׳, פסוק ט׳
וַיִּשַּׁ֥ח אָדָ֖ם וַיִּשְׁפַּל־אִ֑ישׁ וְאַל־תִּשָּׂ֖א לָהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.