צבאות האויב של סנחריב, המכונים עַמִּים, יושמדו במכה פתאומית וקשה. הם יוכחדו כאבנים הנשרפות בתוך מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, כלומר כבשני סיד, דימוי הממחיש גם את עוצמת האש הממושכת והנוראה שתבער עקב מספר החללים העצום. במקביל הם נמשלים לקוֹצִים כְּסוּחִים, כלומר קוצים קצוצים ותלושים מן הקרקע שהתייבשו, אשר בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ ויבערו. שילוב הדימויים מלמד כי מכת ה' תפגע באויבים בקלות ובמהירות כמו אש האוחזת בקוצים, אך בה בעת תכה בהם בממדים עצומים ולאורך זמן כמו אש בכבשן.
ישעיהו, פרק ל״ג, פסוק י״ב
וְהָי֥וּ עַמִּ֖ים מִשְׂרְפ֣וֹת שִׂ֑יד קוֹצִ֥ים כְּסוּחִ֖ים בָּאֵ֥שׁ יִצַּֽתּוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.