בשעת משבר קשה, כדוגמת מצור סנחריב או חשכת הגלות, הצדיקים מבקשים רחמים וזועקים יְהֹוָה חׇנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, מתוך הכרה שאין להם זכויות אלא רק עצם התקווה אליו. הם מתפללים הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, ומבקשים שה' יהווה עבורם כוח ומשענת קבועה מדי יום ביומו. מנגד, יש המסבירים כי הבקשה היא שכשם שה' היה הכוח של האויב בכל בוקר כך יושיע כעת את ישראל, או שהמילה מבטאת אור עתידי שיזרח לגולים. התפילה נחתמת בבקשה אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה, כדי שה' יהיה מקור ההצלה המוחלט במשבר התוקף אותם כעת, מתוך אמונה שהישועה האלוהית מוכנה מראש.
ישעיהו, פרק ל״ג, פסוק ב׳
יְהֹוָ֥ה חׇנֵּ֖נוּ לְךָ֣ קִוִּ֑ינוּ הֱיֵ֤ה זְרֹעָם֙ לַבְּקָרִ֔ים אַף־יְשׁוּעָתֵ֖נוּ בְּעֵ֥ת צָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.