האדם נחשף לנפלאות ה' או לצרות קשות, אך על אף ראות רבות הוא אוטם את תודעתו, כך שהעין רואה אך הנפש אינה מפנימה ולא תשמור את הלקחים. בדומה לכך, על אף פתיחה ופקוח אזנים לתוכחת הנביאים, הציבור מסרב להקשיב ומתחזה למי שולא ישמע, מתוך אדישות שמונעת ממנו גם להדריך אחרים לדרך טובה. המעבר בפסוק מגוף נוכח לנסתר מדגיש שאפילו לא אדם בודד אחד מקשיב לתוכחה, או משקף פנייה של הנביא לדמויות שונות. מנגד, קיימת גישה המפרשת את הכתוב כתיאור חיובי של עבד ה' בגלות, אשר רואה את ביזויו אך ולא תשמור טינה בליבו, ובוחר להבליג על החרפות המופנות כלפיו כאילו הוא חירש שולא ישמע.
ישעיהו, פרק מ״ב, פסוק כ׳
(ראית) [רָא֥וֹת] רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אׇזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.