יצא לכם פעם לראות משהו לא נעים שקורה, ולחשוב שזה פשוט מזל רע או צירוף מקרים? לפעמים, כשדברים קשים קרו לעם ישראל בעבר, כמו למשל כשהם נאלצו לעזוב את הארץ או כשלקחו את הרכוש שלהם, אנשים היו עלולים לחשוב שזה קרה סתם כך. אבל הנביא מסביר לנו ששום דבר בעולם לא קורה במקרה.
הוא שואל מי גרם לכך שעם ישראל יימסר לִמְשִׁסָּה, כלומר למצב שבו לוקחים מהם את הדברים שלהם בכוח. התשובה היא שזה הגיע מאת ה', כתגובה למעשים של העם שהתרחק מהדרך הנכונה. הנביא ממשיך ואומר הֲלֹא ה' זוּ חָטָאנוּ לוֹ. המילה זוּ פירושה "אשר", כלומר ה' אשר חטאנו לו.
ההתרחקות של העם קרתה בשלבים. כתוב עליהם שהם וְלֹא אָבוּ, כלומר הם לא רצו. ההידרדרות התחילה קודם כל בתוך הלב, כשהם לא רצו באמת ללכת בדרך ה', ורק אחר כך זה הוביל לכך שהם גם הפסיקו לקיים את התורה בפועל.
אולי שמתם לב שהנביא אומר "חטאנו" בלשון אנחנו, אבל מיד אחר כך אומר "ולא אבו" בלשון הם. הוא עושה זאת כי מצד אחד הוא מצרף את עצמו באהבה אל העם ולוקח חלק באחריות על מה שקורה עכשיו, ומצד שני הוא מסביר שההתרחקות הזו התחילה עוד אצל הדורות הקודמים בעבר. המסר החשוב כאן הוא שהמעשים שלנו תמיד משפיעים, ושה' תמיד משגיח עלינו ומכוון את הדברים לפי ההתנהגות שלנו.