קרה לכם פעם שפחדתם ממישהו שניסה להציק לכם, וכל כך דאגתם מהאיום שלו עד ששכחתם לגמרי שיש מי ששומר עליכם ויכול לעזור לכם? הנביא פונה אל עם ישראל כשהם נמצאים בדיוק במצב הזה. העם מלא בחרדה מפני האויבים שלהם, ובמקום לסמוך על הכוח העצום של ה', קורה להם דבר שנקרא וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ. הכוונה היא לא שהם שכחו בראש שה' קיים, אלא שהם איבדו את הביטחון בו והפסיקו להישען עליו. המילה עֹשֶׂךָ מזכירה לנו שה' לא רק ברא אותנו, אלא הוא גם זה שמגדל ומרומם אותנו.
בגלל חוסר הביטחון הזה, העם נופל למלכודת של פחד ומרגיש וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק. המילה הַמֵּצִיק מתארת את המלכים של אומות העולם שמביאים צרה ומנסים לשלוט בעם ישראל, והמילה חֲמַת פירושה הכעס והזעם שלהם. העם פוחד מאוד במיוחד כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית, כלומר כאשר האויב מכין את התוכניות שלו ומתארגן כדי לפגוע ולהרע להם.
אבל אז הנביא שואל אותם שאלה חכמה מאוד: וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק? לאן נעלם כל הכעס הזה? הנביא מזכיר לעם שהאויבים שלנו הם רק בני אדם. הם נמצאים כאן היום, ומחר הם נעלמים והכעס שלהם חולף ממש כמו ענן שעובר בשמיים. לאורך ההיסטוריה היו אימפריות אדירות ומלכים חזקים, כמו הבבלים או מלך בשם סנחריב, שהכינו צבאות גדולים כדי לפגוע בישראל, אבל פתאום הם נפלו וכל התוכניות שלהם קרסו ברגע אחד. לכן, אין שום היגיון לפחד מבני אדם חולפים ולשכוח את בורא העולם הנצחי שיש לו את כל הכוח להציל אותנו.