יצא לכם פעם לשמוע מישהו שאומר מילים מאוד יפות וצדיקות, אבל בלב הוא מתכוון למשהו אחר לגמרי? זה בדיוק מה שקרה למלך אחז. הנביא ישעיהו הציע לו לבקש אות, כלומר סימן מיוחד מהשמים, אבל אחז סירב. כלפי חוץ, הוא עשה את עצמו צדיק גדול שאפילו לא זקוק להוכחות. הוא אמר לֹא אֶשְׁאַל, כלומר אני מסרב לבקש סימן, והוסיף גם את המילה אֲנַסֶּה, כאילו הוא פוחד לחטוא ולנסות את ה׳.
אבל הנביא ידע בדיוק מה מסתתר בתוך הלב של המלך. האמת היא שאחז היה עובד אלילים. הוא פשוט פחד שאם יקרה נס גלוי לעיני כולם, כל העם יתחיל להאמין בה׳ ולהקשיב לנביא. לכן הוא בחר להשתמש במילים יפות כדי להתחמק. המילה אֲנַסֶּה מתקשרת כאן גם למילה נס, כמו תורן גבוה או דגל. הכוונה האמיתית והנסתרת של המלך הייתה שהוא פשוט לא רוצה לרומם ולפרסם את שם ה׳ בעולם. בסופו של דבר, בגלל שאחז בחר לשקר, לא לסמוך על ה׳ ולבקש עזרה ממלך אשור, הוא נשאר מפוחד. הצבא הזר שהוא חשב שיעזור לו, הפך בסוף למכשול גדול שהביא צרות לממלכה.