תארו לעצמכם שאתם נמצאים בסכנה גדולה וממש פוחדים מאויב שמתקרב לעיר שלכם. ממי הייתם מבקשים עזרה? בדרך כלל, מלך שנמצא בצרה ממהר לקרוא לנביא כדי לשמוע מה ה' אומר. אבל אחז המלך לא עשה זאת. לכן, ה' מחליט לשלוח את הנביא ישעיהו לחפש אותו מחוץ לעיר.
ישעיהו לא הולך לבד. ה' אומר לו לקחת איתו את וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ. מדובר בבן האמיתי של ישעיהו, והשם המיוחד שלו נבחר בכוונה. השם הזה הוא כמו סימן שנועד להזכיר לעם שגם כשקשה ומפחיד, קבוצה מתוכם תחזור בתשובה ותינצל. עצם הנוכחות של הילד נועדה לעורר את העם ולהזכיר להם שיש תקווה.
המפגש הדרמטי בין הנביא למלך לא קורה בארמון מפואר, אלא ליד מקור מים, אל תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה. המילה הַבְּרֵכָה מתארת מבנה גדול מאבנים שאוסף לתוכו מי גשמים. תְּעָלַת היא מעין חפירה ארוכה שדרכה המים זורמים. המקום נקרא הָעֶלְיוֹנָה כי הוא היה ממוקם גבוה על ההר.
הם נפגשים בדיוק בנקודה שנקראת מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. המילה מְסִלַּת פירושה שביל. השביל הזה הוביל לשדה פתוח שבו אנשים היו מכבסים את הבגדים שלהם ופורסים אותם לייבוש מול השמש.
למה ה' בחר דווקא במקום הזה? מסתתר כאן מסר סודי וחשוב למלך. הבריכה שנמצאת למעלה מזכירה לאחז שהעזרה האמיתית והברכה לבעיות שלו יכולות להגיע רק מה' שנמצא למעלה. ושדה הכובסים רומז לו שבדיוק כמו שמכבסים בגד מלוכלך כדי שיהיה נקי, כך גם הוא צריך לנקות ולתקן את המעשים הלא טובים שלו, ולבחור בדרך טובה יותר.