אל מול הנטייה לדרוש אל המתים, הנביא נשבע לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה, ומנחה את תלמידיו להשיב למסיתים כי יש לדבוק אך ורק בהן. הוא מזהיר כי המסיתים בוודאי ימשיכו לשדל את העם ללכת בדרכי הכישוף, אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה, אם כי ייתכן שהישרים שבהם יודו לבסוף באמת. אמונת האלילים מתוארת כהבל אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר, כלומר אמירות חסרות היגיון שאין בהן שום אור ובהירות. גישה שונה מפרשת כי הפסוק מתאר דווקא את תגובת העם לדברי הנביא, בטענה שנבואתו היא תעלומה חשוכה כלילה שאין לו אור בוקר.
ישעיהו, פרק ח׳, פסוק כ׳
לְתוֹרָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם־לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ שָֽׁחַר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.