קרה לכם פעם שניסיתם לעזור למישהו לעשות את הדבר הנכון, אבל במקום להגיד לכם תודה הוא פשוט כעס עליכם? זה בדיוק מה שמרגיש ירמיהו הנביא. הוא כל כך עצוב ומיואש, עד שהוא פונה לאימא שלו ואומר לה שקשה לו מאוד, והוא אפילו מצטער שהוא נולד. ירמיהו הוא שליח של ה', והתפקיד שלו הוא להעיר לעם ולבקש מהם לתקן את המעשים שלהם כדי שיהיה להם טוב. אבל במקום להקשיב לו, העם שונא אותו.
ירמיהו מרגיש שהוא הפך להיות אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן, כלומר אדם שכולם תמיד רבים ומתווכחים איתו. כדי להראות כמה הכעס הזה לא הגיוני, הוא אומר לֹא־נָשִׁיתִי וְלֹא־נָשׁוּ־בִי. בדרך כלל, מריבות גדולות מתחילות בגלל כסף, למשל כשמישהו מלווה כסף והשני לא מחזיר לו. ירמיהו מסביר שהוא לא הלווה כסף לאף אחד, ואף אחד לא הלווה לו. אין לו שום עניינים של כסף עם אנשים, ובכל זאת כולם שונאים אותו.
בסוף הדברים שלו, ירמיהו אומר שכולם מְקַלְלַוְנִי. המילה המיוחדת הזאת מחברת בתוכה שני דברים כואבים: העם גם מקלל אותו, וגם עושה לו קלון, שזה אומר שהם מעליבים ומבזים אותו ולא נותנים לו כבוד. מתוך כל העצב והבדידות האלה, ירמיהו משתף בכאב שלו, ומיד אחר כך ה' עונה לו ומבטיח לשמור ולהגן עליו מכל צרה.