מתוך מצוקתו, הנביא מצהיר כי אַתָּה יָדַעְתָּ ה' את הרעה שעושים לו רודפיו בתגובה לתוכחתו. לכן הוא מבקש זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי, כלומר לא להסתפק בזכירה תודעתית אלא להשגיח ולעשות מעשה בפועל, ומתחנן וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי. הוא דורש פעולה מהירה ומבקש אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי, שלא לנהוג כלפי הרשעים בסבלנות, ואף אם ה' יבחר להאריך להם אף, מתחנן הנביא שלא ימית אותו בטרם יזכה לראות בנקמה. לבסוף הוא מנמק ודורש דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה, ומזכיר כי הוא נושא את הבושה אך ורק למען ה'. מכיוון שהכחשת הנביא מהווה פגיעה בה' עצמו, יש להעניש את הרשעים כדי למנוע את חילול שמו.
ירמיהו, פרק ט״ו, פסוק ט״ו
אַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהֹוָ֗ה זׇכְרֵ֤נִי וּפׇקְדֵ֙נִי֙ וְהִנָּ֤קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.