קרה לכם פעם שפתאום, בלי שום הכנה, קיבלתם הפתעה ששימחה אתכם מאוד? כך הרגיש ירמיהו הנביא. בדרך כלל, ירמיהו היה די עצוב כי הוא היה צריך להעביר לעם ישראל מסרים לא קלים. נביאים אחרים היו מכינים את עצמם לנבואה מתוך שמחה ומוזיקה, אבל אצל ירמיהו הנבואה הגיעה פתאום, ממש כמו מציאה שמוצאים במקרה. לכן הוא אומר נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ, כי דברי ה׳ התגלו אליו בפתאומיות.
איך הוא הגיב? ירמיהו אומר וָאֹכְלֵם. כמובן שהוא לא באמת אכל את המילים, אלא זהו דימוי. תחשבו על אדם רעב שרואה מאכל טעים ומיד רוצה לאכול אותו. כך ירמיהו קיבל את הנבואה אל תוך הלב שלו, בהסכמה מלאה וברצון גדול.
הנבואה הזו הפכה אצלו לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי. למרות שהחיים שלו היו מלאים בצער, הדיבור של ה׳ מילא אותו בשמחה גדולה שבאה מלמעלה, והוא קיווה שסוף סוף העם יקשיב לדבריו.
בסוף, ירמיהו מסביר מהי הסיבה המרכזית לאושר שלו: כִּי־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי ה׳ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. עצם הקשר המיוחד שלו עם ה׳, והזכות הגדולה להיקרא נביא אמיתי של ה׳, הם אלו שנתנו לו כל כך הרבה כוח ושמחה בלב.