ירמיהו, פרק כ״ב, פסוק י״ג

יהויקים מלך יהודה בנה את ארמונו המלכותי לשם פאר אישי בעזרת עבודת כפייה וגזל, במקום לייסד את מעשיו על צדק ומשפט לשם שמים. המלך בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק בכך שלא שילם לפועלים לפנים משורת הדין בעת הקמת יסודות המבנה, וַעֲלִיּוֹתָיו, שהם החדרים העליונים, נבנו בְּלֹא מִשְׁפָּט, תוך הפרת החוק היבש המחייב תשלום על שלד הבית שכבר הושלם. כך, בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, שכן הוא העביד את אזרחיו מבלי לתת להם שכר לא בתחילת העבודה ולא בסופה. יתרה מזאת, וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן־לוֹ, כלומר המלך מנע מהפועל את שכרו, ולא רק שנמנע מלקבוע עמו שכר הוגן מראש, אלא לבסוף אף לא שילם לו את התמורה המינימלית על עצם הפעולה הפיזית שביצע.