הגולים, ובראשם המלך יהויכין, טיפחו ציפיות עזות לחזור למולדתם בעקבות הבטחות כזב של נביאי שקר. הם היו מְנַשְּׂאִים אֶת נַפְשָׁם, כלומר משתוקקים ומתנחמים בתקווה לשיבה מהירה, ואף נאחזו במרד צדקיהו באמונה שהדבר יחזיר את המלך לכסאו. אולם הנבואה מנפצת את תקוות השווא הללו וקובעת נחרצות כי וְעַל הָאָרֶץ, כלומר אל ארץ ישראל שאליה הם מצפים לָשׁוּב שָׁם, המציאות תהיה שונה לחלוטין והם שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ לעולם.
ירמיהו, פרק כ״ב, פסוק כ״ז
וְעַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הֵ֛ם מְנַשְּׂאִ֥ים אֶת־נַפְשָׁ֖ם לָשׁ֣וּב שָׁ֑ם שָׁ֖מָּה לֹ֥א יָשֽׁוּבוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.