משפטו של בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה מבוסס על ניגוד חריף בין מעמדו הרם לבין החורבן המצפה לו, שכן דווקא בשל חשיבות הממלכה הדין עמה קפדני יותר. הממלכה מתוארת בשיא תפארתה במילים גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן, המבטאות יחד את מרכזיותה המדינית, את השפע הטבעי שבה ואת קדושת בית המקדש האהוב. מתוך מעמד נשגב זה נגזרת דרישה רוחנית לשלמות, ולכן ה' נשבע במילת השבועה המובהקת אִם־לֹא כי יעניש אותם בחומרה. הוא מצהיר אֲשִׁיתְךָ, כלומר אשים ואהפוך אותך לשממה מוחלטת בניגוד לעבר הפורח, וכך הארץ כולה ויישוביה הרבים יהפכו למצב של מִדְבָּר עָרִים לֹא נוֹשָׁבוּ, מקומות חרבים שאינם מיושבים עוד.
ירמיהו, פרק כ״ב, פסוק ו׳
כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה עַל־בֵּית֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה גִּלְעָ֥ד אַתָּ֛ה לִ֖י רֹ֣אשׁ הַלְּבָנ֑וֹן אִם־לֹ֤א אֲשִֽׁיתְךָ֙ מִדְבָּ֔ר עָרִ֖ים לֹ֥א (נושבה) [נוֹשָֽׁבוּ]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.