ירמיהו, פרק כ״ב, פסוק ט״ו

מהות ההנהגה נמדדת במוסר ובצדק ולא בפאר חיצוני, ולכן הנביא שואל את המלך יהויקים הֲתִמְלֹךְ, האם אתה סבור ששלטונך יאריך ימים רק בזכות מבנים מפוארים? הנביא מוכיח אותו כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז, כלומר מתפאר בארמונות עצי ארז שהושגו בעושק מתוך רצון לדמות את עצמך לגדולה או לדוד המלך שנמשל לארז. לעומת זאת, על אָבִיךָ יאשיהו נאמר הֲלֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, שכן הוא נהנה מחיי המלכות כדרכו ולא נזקק לסגפנות כדי לכפר על שחיתות, משום שהקפיד תמיד על יחס ראוי לזולת ולה'. בזכות דרך ישרה זו אָז טוֹב לוֹ, מה שמוכיח כי יציבות המלוכה תלויה בעשיית יושר למען הכלל.