נסו לדמיין מלך שחי בארמון עצום ונוצץ. האם זה אומר שהוא בהכרח מנהיג טוב? הנביא ירמיהו פונה אל המלך יהויקים, שחשב שאם הוא יבנה לעצמו מבנים מפוארים, המלכות שלו תהיה חזקה יותר. ירמיהו שואל אותו הֲתִמְלֹךְ, כלומר, האם אתה באמת חושב שתישאר מלך רק בזכות הבניינים היפים והגדולים שלך? הנביא ממשיך ואומר לו כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז, ומסביר לו שזה לא עוזר שהוא מתפאר בבניית ארמונות מעצי ארז יקרים שנועדו להחזיק מעמד המון זמן, במיוחד כשהוא משיג את העצים האלה בכוח ולוקח אותם מאנשים אחרים בחוסר צדק.
כדי להראות ליהויקים איך מלך אמיתי צריך להתנהג, הנביא מזכיר לו את אָבִיךָ, המלך יאשיהו. על יאשיהו הוא אומר הֲלֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. יאשיהו אמנם חי חיי מלך ונהנה מהחיים, אבל הוא נהג בענווה והדבר הכי חשוב לו היה לדאוג לאנשים, לשפוט ביושר ולעשות מעשים טובים גם כלפי חבריו וגם כלפי ה'. בגלל שיאשיהו בחר בדרך של יושר וצדק, התוצאה הייתה אָז טוֹב לוֹ. היו לו חיים טובים ומלכות יציבה. ירמיהו מלמד אותנו כאן סוד חשוב: מה שעושה מנהיג לגדול באמת זה לא הפאר שיש לו מבחוץ, אלא הלב הטוב שלו והדאגה שלו לכלל האנשים.