תארו לעצמכם שמישהו אומר שהוא מכיר את ה' מצוין, אבל איך הוא יכול להוכיח את זה? הרי להכיר את ה' זה לא רק לחשוב מחשבות חכמות או להבין דברים מסובכים. הדרך האמיתית להראות שאנחנו מכירים את ה' היא דרך המעשים שלנו, במיוחד כשאנחנו עוזרים לאנשים חלשים ומתנהגים אליהם ברחמים. כאשר אדם דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיוֹן, כלומר דואג לעשות צדק ומשפט בשביל אנשים עניים שאין מי שיגן עליהם, אָז טוֹב לו. השמחה האמיתית שלו לא מגיעה רק מדברים רגילים וכיפיים כמו לאכול ארוחה טעימה, אלא מההרגשה הנפלאה של עזרה לאחרים והצלת מי שזקוק לעזרה. על התנהגות כזו נאמר הֲלוֹא־הִיא הַדַּעַת אֹתִי. למה דווקא העזרה לעני נחשבת לידיעת ה'? כי כשאנחנו עושים צדק וחסד, אנחנו ממש מתנהגים כמו ה'. כמו שה' מרחם על העניים ודואג להם, כך גם אנחנו. המעשים הטובים האלה הם ההוכחה הכי ברורה שאנחנו באמת יודעים מה ה' אוהב ומבקש מאיתנו לעשות.
ירמיהו, פרק כ״ב, פסוק ט״ז
דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.