תארו לעצמכם שהייתם נבחרים להיות מלכים. מה הדבר הראשון שהייתם עושים? מלך אמור לדאוג לעם שלו, להגן על החלשים ולדאוג שיהיה משפט צדק. אבל המלך יהויקים התנהג בדיוק להפך. במקום לחשוב על טובת כולם, הוא היה אדם שחשב רק על עצמו ועל הרכוש שהוא יכול לקחת מאחרים.
הנביא פונה אל המלך ואומר לו שעֵינֶיךָ וְלִבְּךָ מרוכזים רק בדבר אחד: בבִּצְעֶךָ. המילה הזו מתארת רצון עז לכסף ולעושר. העיניים של המלך ראו מה יש לאחרים, והלב שלו רצה לקחת הכל לעצמו. המלך הונע רק מהתשוקה הזו, וכדי להשיג את מה שרצה, הוא פגע באנשים בשני שלבים.
קודם כל הוא עשה הָעֹשֶׁק, שזה אומר לפגוע באנשים מבחינה כלכלית, כמו לקחת מהם כסף או לא לשלם לעובדים שלו. כשכבר לא נשאר לאנשים מה לתת, הוא עבר להַמְּרוּצָה. המילה הזו לא קשורה לריצה, אלא למילה רציצה, שמשמעותה לשבור ולהרוס. הוא פגע באנשים עניים פיזית והכריח אותם לעבוד קשה מאוד.
מלך אמור להיות השופט הצודק ביותר, אבל יהויקים ניצל את הכוח שלו לרעה. במקום למנוע פגיעה באנשים, הוא השתמש אפילו בבתי המשפט כדי לִשְׁפּוֹךְ דם ולהעניש אנשים חפים מפשע, ולַעֲשׂוֹת מעשים רעים. הוא עשה זאת רק כדי שיוכל לקחת את הרכוש שלהם בחסות החוק, ולהעביר אותו ישירות לכיסו הפרטי.