הכרת ה' האמיתית אינה נמדדת בהבנה עיונית מופשטת, אלא במעשים של צדק וחמלה כלפי החלשים בחברה. כאשר אדם דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיוֹן ודואג למשפט צדק עבורם, אָז טוֹב לו, ושמחתו האמיתית נובעת מעצם הצלת העשוקים ולא מתענוגות חומריים של אכילה ושתייה. על הנהגה זו נאמר הֲלוֹא־הִיא הַדַּעַת אֹתִי, משום שעל ידי עשיית משפט וצדקה האדם מידבק בדרכיו של ה' ונוהג ברחמים כמותו. מעשים אלו הם העדות הברורה ביותר לכך שהאדם אכן יודע את ה', שכן זוהי בדיוק ההנהגה שהוא דורש וחפץ בה.
ירמיהו, פרק כ״ב, פסוק ט״ז
דָּ֛ן דִּין־עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא־הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.