תארו לעצמכם שמישהו עושה טעות, רואה שחבר שלו מקבל עונש על אותה טעות בדיוק, ובכל זאת ממשיך להתנהג באותה צורה. מוזר, נכון? זה בדיוק מה שקרה לממלכת יהודה. המילים וְגַם בְּכָל זֹאת מספרות לנו שיהודה ראתה את העונש שקיבלה ממלכת ישראל, אבל לא למדה את הלקח ולא חזרה אל ה' באמת.
היה הבדל גדול בין שתי הממלכות. ממלכת ישראל בכלל לא ניסתה לחזור בתשובה. לעומת זאת, ממלכת יהודה הראתה סימנים שהיא חוזרת אל ה'. אבל הכתוב מגלה לנו שהחזרה הזו לא הייתה בְּכָל לִבָּהּ כִּי אִם בְּשֶׁקֶר. כלומר, הם אמרו שהם משתפרים, אבל זה היה רק שקר כלפי חוץ. בסתר, הם המשיכו לעבוד עבודה זרה.
יש סיפור מרתק מאותה תקופה, בימי המלך יאשיהו. העם העמיד פנים של צדיקים. מה הם עשו? הם ציירו תמונות של עבודה זרה על הצד הפנימי של דלתות הבית שלהם. חצי ציור על דלת אחת, וחצי ציור על הדלת השנייה. כשהיו מגיעים השומרים של המלך כדי לבדוק שאין עבודה זרה בבתים, התושבים מיהרו לפתוח את הדלתות לרווחה. כשהדלתות היו פתוחות עד הסוף, הן הסתירו את הציורים, והשומרים לא ראו כלום.
בגלל ההתנהגות הזו של העמדת פנים, יהודה נקראת בָּגוֹדָה, כי היא בגדה והסתירה את האמת. פתאום מתברר שממלכת ישראל נחשבת עכשיו לצדקת יותר ממנה, כי לפחות היא לא שיקרה. לכן, הנביא נשלח לקרוא דווקא לאנשי ממלכת ישראל לחזור בתשובה, ומבטיח להם שה' יסלח להם באהבה.